איריס לביא
האישה בתא מספר 10, רות וייר
מודן
347 עמודים
לחופשה לקחתי איתי את המותחן הזה שמספר על לו בלקלוק, אישה צעירה שבעברה שורה של דיכאונות, התמוטטות אחת לא פשוטה ופריצה של גבר עטוי מסיכה לביתה ממש ערב תחילת הסיפור. היא כתבת בעיתון תיירותי ובחיקה נופלת הפלגה בספינת פאר טעם העיתון. מה שנדמה בתחילה כהזדמנות לחופשה שלווה וחלומית מתגלה עד מהרה כסיוט של חייה כשהיא פוגשת את שכנתה לתא הסמוך, עדה לרצח שלה ואז נתקלת בחוסר אמון מצד אנשי צוות הספינה שטוענים שהתא היה ריק מתחילת ההפלגה. לו לא מוכנה לוותר ונחושה לגלות מה קרה לאישה בתא הסמוך, אבל דווקא כשמישהו מתחיל להאמין לה, הדברים מתחילים להתדרדר עוד יותר.
מחשש לספוילר לא אוסיף עוד. רק אומר שזהו מותחן יעיל עם כמה טוויסטים בעלילה שגורם לרצון לדעת מה יעלה בגורלה של הגיבורה ומה באמת קרה לאישה בתא עשר.
עם זאת, הפריעו לי התיאורים הרבים של מצב התעוקה של הגיבורה. דומה שהיא רוב הזמן חוששת, פוחדת, צועקת, בוכה, נועצת את ציפורניה בידה, שומעת את הדם גועש באוזניה וכיו"צ ביטויים שמצד אחד מעצימים את תחושת הפחד שבה היא שרויה ומעבירים את הנוירוטיות שגלומה בה אבל מצד שני נדמים כמוגזמים.
