נערה, 11, איימי סוטר קלארק
תרגום: אילן פן
ידיעות ספרים
381 עמודים
אלי קסטיו משדרת תכנית פודקסטים פופולרית על תיקי פשעים אמיתיים שלא פוענחו ולעיתים מצליחה למצוא ראיות שהמשטרה הזניחה או פספסה ולהביא את הפושעים לדין. התיק הנוכחי שלה נוגע ל"רוצח הספירה לאחור" שנקרא כך משום שכל שנה הוא חוטף נערות בגיל הולך ויורד והורג אותן על פי סדר ושיטות מדויקים ביותר. 20 שנה אחרי הרצח הראשון ואחרי שהרוצח נחשב מת, נחטפת עוד נערה באותה שיטה בדיוק והכאוס מתחיל שוב. בעזרת אוהדי התכנית וגישה למשטרה, אלי מצליחה לאסוף ראיות חדשות ולהביא להתפתחות החקירה, אבל נראה שהרוצח מתקרב אליה מאוד. קצת יותר מידי.
הספר בנוי מפרקי פודקסט שמתחקים אחר התוכן האמיתי (כביכול) של התכנית של אלי ולאחריהם קטעי עלילה – שילוב מוצלח, מקורי ומותח, אבל על אף שהספר נוגע ברבדים רגשיים מאוד, משהו בו נותר רציונלי והקורא מנסה לאחות בין פיסות המידע הרבות כדי להבין מי נגד מי ולהגיע לזהות הרוצח.
הספר כתוב היטב, דמותה של אלי עגולה ומפותחת וניכר ניסיון לשמור על היגיון ועקביות לאורך כל הספר. מעבר לכך, יש כאן מלאכת מחשבת של חיבור המוני פרטים קטנים וזמנים שונים לכדי יצירה אחת.
עם זאת, החלק השני שבו מוצגת דמות הרוצח, החל מילדותו, לוקה בחסר לדעתי. למרות הניסיון להראות מה עבר עליו בילדותו כבסיס לאדם שהוא הופך להיות, היה לי קשה להאמין שהילד הזה יהפוך לרוצח סדרתי וזה פוגם מעט בעלילה ובאמינות. אבל – בספר יש מספר טוויסטים והסוף מספק ונועל יפה את הסיפור.