מהלך לא מוצלח, לינווד ברקלי

מהלך לא מוצלח, לינווד ברקלי

מהלך לא מוצלח, לינווד ברקלי

תרגום: דורית בריל-פולק

מודן הוצאה לאור

304 עמודים

זק ווקר כותב ספרי פנטזיה במקצועו; בזמנו הפנוי (ויש לו הרבה מזה) הוא מציק לאשתו וילדיו בנושאי בטחון ובטיחות, די באובססיביות, עד שהם חושבים שהוא שמוק (מילה שלו, לא שלי), ונראה שלזק זה לא באמת איכפת כי הוא עושה הכול כדי להוכיח את צדקתם, כמו למשל, לשכב בתחתית גרם המדרגות ולהעמיד פנים ששבר את מפרקתו כי בנו שכח את הילקוט למעלה, להסתיר את המכונית של אשתו מעבר לפינת הרחוב כדי שתחשוב שגנבו אותה מכיוון ששכחה בפנים את המפתחות וכן הלאה. כל זאת, על אף שעברו לא מזמן ממרכז העיר לשכונה בפרברים שבנייתה נמצאת בעיצומה על מנת לזכות במעט שקט, בדיוק בגלל אותה אובססיה. כל זה טוב ויפה, עד שזק סוחב מעגלת קניות בסופרמרקט תיק שהוא חושב ששייך לאשתו אותו השאירה ללא השגחה, שוב – על מנת ללמדה לקח, אלא שמתברר שלקח את התיק הלא נכון. כשהוא מנסה להחזירו, מתחוור שהוא נקלע לצרות צרורות עם האנשים שעבורם עבדה האשה שלה שייך התיק – מנהלי חברת הפיתוח של הבית אותו רכש.

אני חייבת להודות שהתאכזבתי במידת מה מהספר. לינווד ברקלי נחשב לאמן ספרי מתח, לא קראתי עד עתה את ספריו ולכן ציפיתי לחוויה מותחת ומורטת עצבים, אבל לצערי הספר אינו מותח. הוא אמנם כתוב היטב, מבדר ומלא בהומור, אבל לרגע אחד לא חששתי באמת לגורלו של זק החביב והגמלוני והייתי סמוכה ובטוחה שיפתור בדרך כלשהי את התסבוכת אליה נקלע, ולכן הלכתי לעשות כל מיני דברים אחרים וזנחתי את הספר לפרקים.

בעיה נוספת שהציקה לי היא שיש פערים גדולים בין דברים לא מנומקים כמו למשל הסיבה לחרדתו שמשהו רע יקרה לו או לבני משפחתו (הוא פשוט חרד, אין הנמקה למה) לבין התחושה שיש הרבה מאוד דברים מאולצים בעלילה: החל משותפיו לפתרון הבעיה ש"במקרה" מתגלים כמגדל מריחואנה שמצויד באקדח ומלכת סאדו שבביתה יש אזיקים, שני אביזרים להם הוא נזקק במשימתו, דרך העובדה שאשתו עובדת במשמרת לילה בדיוק בלילה הקריטי ביותר בסיפור (כמה נוח), וכלה בילקוט המתעופף שמופיע גם לקראת סוף הספר ומהווה מעין פארפרזה על דברי צ'כוב "אקדח שמופיע במערכה הראשונה, יורה במערכה השלישית".

אז – ספר משעשע ומבדר – כן, ספר מתח – קצת פחות.