האיש על החוף, קתרין סטדמן
תרגום: דנית בן-קיקי
דני ספרים
400 עמודים
אמה לואיס, נוירו פסיכיאטרית מוערכת ומוכשרת שעובדת ללונדון, נקראת לטפל במקרה נדיר של אובדן זיכרון פוסט טראומטי במטופל בנמצא על חוף הים ליד נורפוק. בשל הייחודיות של המקרה והיכולת שלו לתרום לקריירה שלה, היא מסכימה לקבל אותו, דבר שכרוך בחזרה לנורפוק, עיר ילדותה, שבה התרחש אירוע טראומטי כשהייתה נערה ושבעקבותיו נאלצו בני משפחתה לשנות את שמותיהם, לעבור לעיר אחרת ולמחוק את עברם.
כשהיא נפגשת עם המטופל היא מגלה שהוא יודע עליה פרטים שאיש לא יכול לדעת וכך מתחיל להירקם בינם קשר של ספק רופאה-מטופל ספק משהו אחר, עוצמתי יותר. אלא שהעניינים הולכים ומסתבכים – גם בטיפול במקרה וגם במעורבותה בחיי אנשים אחרים בעיר – ואמה מיטלטלת כל העת בין הפחד שזהותה האמיתית תיחשף לבין רצונה וחובתה לעזור למטופל שלה.
הספר נע בין סיפור האירועים בגוף ראשון על ידי אמה לפרקים שמסופרים מנקודת המבט של המטופל, בגוף שלישי, מה שמאפשר הזדהות עם הגיבורה אבל גם חשיפת פרטים אחרים שהיא לא יודעת בהקשר של האיש מהחוף.
כמובן שיש פה טוויסטים כראוי לספר מתח וסוף מורט עצבים אבל נראה שחלקים מהספר מהודקים וקריאים מאוד לעומת אחרים שאינם אפויים מספיק. בעיקר ניכר הדבר בסיום של הספר שאולי הקורא לא מצליח לחזות מראש (לפחות אני) אבל אינו מספק לחלוטין.