כשהמוזיקה נגמרת, תומר ורשה
ספרי ניב
350 עמודים
פרופסור רומן אנדרסון, פרופסור מכובד למשפטים, מגיע למלון מבודד ביער, עם צוות הסרטה וכוכבים הוליוודיים, שאמורים להסריט סרט על פי ספר אירוטי שכתב בעקבות מחקרו בנושא פורנו, אבל החופשה המבטיחה הופכת לסיוט כשצעירה שהוא פוגש מאשימה אותו באונס לאחר מפגש קצר ביניהם. בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, חייו של אנדרסון קורסים עוד לפני שהמשפט שלו מתחיל והוא שוכר את שירותיו של הארי מיטשל, בלש ושוטר בדימוס שחי במלון, על מנת להוכיח את חפותו.
כמובן שבמסורת ספרי המתח והבילוש, העלילה מסתבכת, חשודים נבדקים, גופות צצות להן וכמעט עד לעמודים האחרונים אין לדעת מה יעלה בגורלו של הפרופסור.
העלילה מסופרת בגוף שלישי, מה שמאפשר לסופר לחלוש על מספר זירות התרחשות בעת ובעונה אחת – חייו ההולכים ומתפוררים של אנדרסון; חייה של איימי רוג'רס, הבחורה שנאנסה לטענתה ועובדת במשרד לניהול משברים שמתגייס לסייע לה במצוקתה, והליך החקירה שמנהל הבלש מיטשל בעזרת בנו וחוקרת ישראלית צעירה.
אז כן, מהלך הספר מותח ומעניין וניכר שהסופר בקי היטב ברזי המשפט – ואיך לא, הוא עורך דין – והוא אכן מיטיב לבנות עלילה בלשית, פתלתלה ומפתיעה וגם גורם לרוכש הספר להרגיש טוב עם עצמו משום שכל ההכנסות מוקדשות לתמיכה בקורבנות פגיעה מינית. בנוסף, הכתיבה שוטפת, מהנה ומסוגננת ואין ספק שורשה מצליח לגרום לנו להפוך דף אחרי דף כדי להגיע לפתרון המיוחל.
עם זאת, אני חייבת לציין שהייתה לי משום מה בעיה להזדהות עם הדמויות. לא מצאתי אף דמות שיכולתי לחוש כלפיה אמפטיה ולרוץ עם זה עד סוף הספר גם אם חשבתי שאני יודעת או רוצה שהדברים יתגלגלו לטובתה – לא אנדרסון שמשתמש בעבדותו כדי לנצל נשים; לא איימי רוג'רס שלא מגלה תכונות חוזק או תכונות מיוחדות אחרות לצורך העניין, ולא הבלש מיטשל שנוטל את מלאכת החקירה על עצמו על אף שהוא לא מאמין לאנדרסון ובעיקר כי הוא זקוק לכסף. עוד עובדה "חׇבַלית" בעיניי היא שאם כבר ההכנסות מהספר מוקדשות למאבק באלימות מינית – מטרה חשובה מאין כמוה – חבל שהפתרון מהסבך לא ממש משכנע בחלקו ובחלקו האחר מושך את השטיח בדיוק מתחת למטרה זו. אבל באופן כללי, כחובבת מושבעת של מותחנים, אני מצדיעה לכל מי שכותב מותחנים בארץ, ובמיוחד על נושא כזה – אונס – שלא מרבים לכתוב עליו.