איריס לביא
הבהוב באפלה, סטייסי ווילינגהם
תרגום: יסמין קלין
תכלת
360 עמודים
ד"ר קלואי דיוויס היא פסיכולוגית מוערכת שבעברה טראומה שעדיין חיה ופועמת. נערות צעירות נרצחו בעיירת מגוריה, כולל חברה שלה, לא פחות ולא יותר מאשר על ידי אביה שעדיין מרצה עונש מאסר. היא נעזרת בכדורי מרשם שהיא רושמת עבור אנשים אחרים ועומדת להינשא לגבר חלומותיה אותו פגשה חודשים ספורים לפני תחילת הסיפור.
כשנערות נוספות מתחילות להעלם שוב, עשרים שנים מאוחר יותר, העולם המסודר שקלואי ניסתה לבנות לעצמה מתחיל להתערער ולהתפרק סביבה וכמעט כל מי שהיא מכירה הופך חשוד, כולל אלה הקרובים אליה ביותר. כעת אין לה ברירה אלא לנסות ולחשוף גם מי הרוצח וגם את הסוד האופף את ילדותה.
הספר מותח ברובו ומצליח להטעות את הקורא עד לנקודה מסוימת, אבל הפתרון יחסית צפוי. יותר בעייתית בעיניי הייתה הדמות של קלואי שלא ברור איך, כשהיא מעורערת ונוירוטית לחלוטין, הצליחה לעשות דוקטורט, לטפל בפציינטים ולבנות מערכת יחסים יציבה יחסית כשבספר היא מוצגת על סף קריסה בכל רגע נתון כמעט. נכון שטיפול באחרים עוזר להתמודד עם טראומות ואם מישהו עבר משבר זה לא אומר שהוא לא יכול לטפל בהצלחה, אבל משהו פה נראה לי מוגזם בתיאור שלה. כך גם בג'סטות הלא נגמרות של נשיכה של פנים הלחי, רעידות בידיים, הסתובבות לאחור בבהלה וכו'. קצת מוגזם. למרבית הצער, הסיום גם לא פותר את התעלומה עד הסוף ונדמה שיש חורים מסוימים שנשארים עדיין פתוחים ולא הגיוניים.
