איריס לביא
אפלה, רגנאר יונאסון
אריה ניר הוצאה לאור
תרגום: שי סנדיק
287 עמודים
הולדה הרמנסדוטיר היא בלשית ותיקה על סף פרישה במשטרת רייקיאוויק. היא חדת שכל ומנוסה ומאחוריה הצלחות רבות גם אם לא הצליחה להתקדם מעבר לרף מסוים או להתחבב על עמיתיה לעבודה. היא לא ממש מוכנה לחיי הפנסיה שלה בעוד מספר חודשים כשלתדהמתה המפקד שלה מודיע לה שעליה לסיים את תפקידה מוקדם מהצפוי על מנת לפנות את התקן שלה לשוטר צעיר יותר. בימיה האחרונים במשטרה ועל מנת להסיח את דעתה מהפרישה הלא רצויה, היא מחליטה לפתוח שוב תיק נשכח על בחורה רוסיה שביקשה מקלט באיסלנד, נמצאה מתה באחד החופים ומותה הוגדר על ידי הבלש שחקר את המקרה כהתאבדות. התיק משגר את הולדה לשלושה ימים עתירי פגישות, אירועים, חקירות וחשודים בדרך לפענוח התיק תוך ניסיון להסתגל למה שאמורים להיות ימי הפנסיה שלה.
הספר מורכב מפרקים קצרים עד קצרים מאוד מה שתורם לקריאה המהירה אבל גם מרגיז לעיתים כי יש תחושה של רפרוף ונגיעה על פני השטח במקום העמקה בנושא שבו עוסק הפרק. בנוסף, הסיפור נע בין כמה צירי זמן: ההווה; ציר זמן נוסף, מאוחר יותר, שמתאר את יומה האחרון של בחורה שאיננו יודעים עדיין מי היא ומניחים שמדובר במהגרת הרוסייה; ופרק זמן מהעבר הרחוק המתאר את ילדותה הלא פשוטה של הולדה כאשר עובר זמן בטרם מתברר שאכן מדובר בהולדה. הבחירה המכוונת לא להשתמש בשמות בשניים מצירי הזמן (או כמעט לא להשתמש) אמורה להוסיף למתח ולניחושים של הקוראים במי מדובר אבל גם מתישה ובמקרים מסוימים - מיותרת.
הפריע לי גם שרוב הגילויים והטוויסטים שאמורים לשפוך אור על אופייה של הולדה ועל האירועים הטראגיים שהתרחשו בחייה הגיעו מאוד מאוחר בסיפור, כמעט מאוחר מידי, מה שפגע לטעמי בבניית הדמות והעלילה.
מצד שני, מה שכן עובד טוב הם תיאורי הנוף והטבע השלגיים באיסלנד שכבר למדנו להתרגל אליהם במגוון ספרים, סרטים וסדרות, אבל עדיין מהלכים קסם ומוסיפים לאווירה - והסוף. הסוף היה מאכזב ובלתי צפוי כאחד. מאכזב – כי לא ברור כיצד הולדה שמתוארת כבלשית חריפת שכל ורבת הצלחות לא עלתה על מה שהקורא עולה עליו הרבה יותר מוקדם, ובלתי צפוי – כי הוא שונה מאוד מסופים אחרים בספרות מתח ומצליח להשאיר את הקורא עם טעם מריר.
