איריס לביא
ההיסטוריה הסודית, דונה טארט
תרגום: ורד שוסמן
הוצאת כתר
640 עמודים
ריצ'רד פאפן, בחור צעיר, ביישן ואאוטסיידר, מבית עני בקליפורניה מגיע ללמוד בקולג' המפדן היוקרתי בוורמונט לאחר שהציג את עצמו כבן טובים ונרשם לחוג היוקרתי עוד יותר ללימודים קלאסיים. שם הוא פוגש במרצה הכריזמטי והיחיד ג'וליאן מורו ובחמשת הסטודנטים (בלבד) שהתקבלו לחוג, שכולם מבתים אמידים – הנרי, המנהיג האסרטיבי והפרקטי תמיד של החבורה, פרנסיס, הג'ינג'י ההומוסקסואל, באני הפטפטן והחביב והתאומים צ'ארלס וקמילה, היפים, טובי המזג שכרוכים זה אחר זה.
הוא מנסה בהדרגה להתקבל לקבוצה הסגורה שיצרו המתנהלת כיחידה כמעט מנותקת משאר הקולג' ותוך כדי כך מתוודע למנהגיהם המוזרים (עישון סמים כבד ושתייה לשוכרה, לעיתים עד אובדן חושים, העברת מסרים ביניהם ביוונית עתיקה, טקסי בכחנליה באישון לילה) ולסוד אחד נורא שמאחד ביניהם.
הוא נגרר, די מתוך רצון, לתוך הסוד הזה ולניסיונותיהם לחלץ את עצמם מהצרה אליה נקלעו ובדרך עומדים למבחן כל הערכים האנושיים והמוסריים שהוא מכיר – שקרים, גניבה, גילוי עריות ואפילו רצח נוסף – של אחד מהם. וכל זאת, מצד אחד מתוך רצונו הנואש להשתייך ומן הצד השני, בשם איזו תיאוריה מעוותת שהגה אחד מהם על מנת לחרוג מהשעמום והשגרה של חייהם, סוג של "החטא ועונשו" מודרני יותר. ואם יש חטא, תהיו בטוחים שיש עונש, אבל לא כמו שאנחנו כקוראים חושבים ומדמיינים.
דונה טארט, שכתבה את הספר בגיל 28, מיטיבה לרקום את העלילה הסבוכה והנוראית ומפליאה בתיאוריה: החל מתיאורי הגיבורים שבקלות ניתן היה להתבלבל ביניהם (רובם בחורים צעירים, אמידים, חמורי סבר ולבושים בחליפות שחורות...) על רגשותיהם, מחשבותיהם ותפיסת העולם שלהם, הכול בצורה מאורגנת ומגובשת מאוד, וכלה בתיאורי הנוף, הטבע ומזג האוויר היפהפיים שכמעט תמיד שופכים אור – או חושך – על ההתרחשויות.
הספר ארוך מאוד ולעיתים נראה כאילו אפשר היה לקצר אותו מעט או לדלג על כמה פסקאות, אבל בפועל לא יכולתי למצוא היכן ניתן לקצץ או באמת לדלג כך שנראה שאולי באמת כל מילה וכל משפט במקומם, ומתוכם 100 העמודים האחרונים במיוחד נקראים במרוצה. באופן כללי, זהו ספר מצוין שמעורר הרבה מחשבות שנשארות גם אחרי שהספר נגמר על מנהיגות, אאוטסיידריות ועל מה שאנחנו מוכנים לעשות כדי להשתייך לקבוצה ולא לוותר על מה שנראה בעינינו כחברות.
