
הוד מלכותה חוקרת
הוד מלכותה חוקרת – קשר וינדזור
אס-ג'יי בנט
הוצאת כתר
תרגום: אביגיל בורשטיין
262 עמודים
סקירה בעקבות הגרלה
ממש חיכיתי לקבל את הספר הזה – חשבתי שזה רעיון ממש מגניב: מלכת אנגליה חוקרת תעלומת רצח. רצח כדבעי, רקע ותפאורה בריטיים, מלכה חוקרת – מה יכול להשתבש?
ובכן – למרבה הצער, הרבה.
השנה היא 2016 והמלכה אליזבת בת ה-89 מארחת בטירת הבית שלה, וינדזור, קבוצת אורחים לאירוע שנקרא ארוחה ולינה. בין האורחים פסנתרן רוסי צעיר ומוכשר, אצילה רוסיה יפהפייה ובעלה הקנאי, שתי בלרינות, הארכיבישוף מקנטרברי, אדריכלית בעלת שם עולמי ועוד. למחרת בבוקר – מתגלה גופתו של הפסנתרן בתנוחה מביכה. מיד מגויסים למציאת הרוצח מפקד משטרת לונדון וראש ה- MI5 ואלה אמורים לפתור את התעלומה במהירות ובדיסקרטיות לפני שתודלף לתקשורת ואז אבוי, שמה של המלכה יוכתם לנצח.
אלא שהימים חולפים, עוד שתי גופות מתגלות, והתיאוריה שבה דבקים אנשי המקצוע לא נראית כמוכיחה את עצמה ובכלל לא נראתה למלכה מלכתחילה. לכן, בהיותה חובבת חידות ותעלומות, היא מחליטה להיכנס לעובי הקורה, לרחרח ולפתור את המקרה בעזרת העוזרת של המזכיר האישי שלה, רוזי אושודי, בחורה שחורת עור ואמביציוזית שהתקדמה לתפקיד הנחשק ונחושה למלא אותו על הצד הטוב ביותר.
למרות כל האלמנטים המבטיחים, הספר מתפזר יתר על המידה – כל הזמן נוספות עוד ועוד דמויות שאינן קשורות במישרין לחקירה ומשמשות למעשה כמספקות רמזים עבור המלכה ורוזי, התעלומה מסתעפת לכל מיני מזימות בינלאומיות ומעורבות של שחקני חוץ, והמלכה בעצם לא באמת חוקרת. היא שולחת את רוזי הנאמנה לחקור פה ושם, לדבר עם דמות כזו או אחרת, משוחחת עם סייענים נוספים – הכול בחשאי – ולבסוף מרכיבה את חלקי הפאזל בדרך כלשהי שלא הייתה לי ברורה, תוך שהיא משתתפת באופן פעיל ואינטנסיבי בשלל הפעילויות והחובות המלכותיים שלה. והגרוע מכל – הקורא התמים שחפץ לפענח את התעלומה ביחד עם המלכה או לפניה – לא יודע שאין לו סיכוי לעשות זאת כי מוסתרות ממנו עובדות מהותיות לפתרון.
גם הדמויות, במיוחד הנרצח והחשודים, אף שחלקן מאופיינות לא רע, לא מצליחות לגרום לאמפתיה או הזדהות של הקורא, ולכן כשהתעלומה נפתרת סוף סוף, שום דבר לא קורה – לא קתרזיס, לא קריאת "ידעתי!", פשוט משיכת כתפיים אדישה.
וחבל – כי השפה יפה וקולחת, הניסיונות לתאר את המלכה כאישה אמפטית, צלולת דעת וחכמה נחמדים וחינניים והקסם הבריטי עובד עד לנקודה מסוימת, אבל כאמור יש יותר מדי בעיות וחסרונות. אולי היה מוטב להניח לרוזי לפתור את התעלומה בעצמה.