איריס לביא
מאחורי עיניה, שרה פינבורו
ידיעות אחרונות וספרי חמד
380 עמודים
הספר מספר על לואיז, גרושה צעירה ואם לילד, שמתאהבת בדיוויד, פסיכיאטר יפה תואר ונשוי שמתגלה גם כבוס החדש שלה, ומפתחת במקביל ידידות אמיצה עם אשתו היפהפייה והמעורערת אדל כשזו בתורה עוזרת ללואיז להתמודד עם סיוטי הלילה מהם היא סובלת.
נשמע כבר סבוך בשביל ההתחלה, אולם כיוון שזהו מותחן, זה לא מספיק סבוך ובהדרגה הולכים ונחשפים סודות ועובדות, כל פעם מנקודת מבט אחרת – פעם של לואיז ופעם של אדל – מה שגורם לקורא לשנות את התייחסותו והערכתו לאירועי ההווה והעבר גם יחד ומעלה עוד ועוד תהיות – מהו הסוד הנורא העומד בבסיס נישואיהם של דיוויד ואדל? מדוע לואיז לא מצליחה לשחרר את עצמה מהתסבוכת אליה נקלעה? מדוע אדל מסייעת ללואיז להתמודד עם סיוטיה ולמעשה דוחפת את בעלה לזרועותיה? מי יודע על הסוד של מי ובאיזה אופן? ומי העומד מאחורי כל ההתרחשויות המוזרות?
כמו בכל מותחן טוב – שיניתי נקודות מבט והתייחסות ככל שהסיפור התקדם, צללתי לנבכי נפשן ומערכות היחסים של הדמויות, שאף אחת מהן, אגב, אינה טלית שכולה תכלת, וניחשתי חלק מהטוויסטים בעלילה. אבל כמו במותחן ממש טוב ומקורי – את הטוויסט הסופי והמכריע ממש לא ניחשתי ואני כמעט בטוחה שרוב הקוראים לא ינחשו.
ועוד הערה אחת – בספר יש נקודות לא ריאליסטיות או פנטסטיות שתופסות בהדרגה תאוצה ומהוות אחד מצירי העלילה המרכזיים. מי שמוכן לדחוק את גבולות "הקיר הרביעי" והדמיון ולזרום עם הסופרת, כנראה שייהנה מההיבט הזה וימצא שהוא מרתק. מי שלא – כנראה שלא. אני נמנית ככל הנראה על הסוג הראשון והייתי מוכנה לזרום עם זה כי הטיפול נעשה בצורה עדינה ונבונה.
