איריס לביא
עיר הגנבים, דיוויד בניוף
כתר ידיעות ספרים
תרגום: עידית שורר
297 עמודים
בספר אנחנו פוגשים את לב, נער יהודי חובב שחמט כבן 17 שגונב בקבוק קוניאק מגופתו של טייס גרמני שצנח ברחובות לנינגרד בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ואת קוליה, עריק מהצבא האדום. השניים נתפסים ובמקום עונש המוות הצפוי להם, מקבלים חנינה מקצין בכיר באזורם בתנאי שיצליחו להביא תריסר ביצים הנדרשות לאפיית עוגה לרגל חתונת ביתו הנערכת תוך שבוע.
העיר, הנתונה תחת מצור ממושך של הגרמנים, ריקה ממזון, וביצים בוודאי שאין בה, וכך סובבים להם לב, הגמלוני והפחדן במהותו, וקוליה – הבלונדיני, האופטימי, בעל התושיה והנועז מבין השניים, בחיפוש עקר וחסר תוחלת, בשלג הרוסי האכזרי, נאלצים לחצות את קווי האויב אל תוך החלקים הכבושים על ידי הגרמנים ואף להצטרף לקבוצת פרטיזנים שמתחזים לשבויים רוסיים – וכל זאת כדי להשיג את הביצים הנכספות, ולמעשה – את חירותם ואת חייהם.
הספר קשה לקריאה משתי סיבות: האחת – בהתחלה נראה שהשניים עוברים ממפגש אקראי אחד לשני בחיפושיהם אחר הביצים וכך אנו נאלצים לעקוב אחר שורת דמויות שלא זוכות כמובן לפיתוח, מה שמדגיש רק את זוועות המלחמה. מהצד השני, מי שכן זוכה לפיתוח והעמקה הם לב וקוליה כי הם שתי הדמויות שמתמידות עם הקורא. הסיבה השנייה נגזרת מהראשונה והיא נעוצה בדיוק באותן זוועות – אני לא יכולתי לעמוד ביותר מפרק אחד או שניים ליום כי התיאורים היו קשים מידי עבורי (ובואו נזכור שאנחנו "בסך הכול" ברוסיה, לא בגרמניה).
לעומת זאת, ברגע שהשניים פוגשים בקבוצת הפרטיזנים שהופכים מרצונם לשבויים – מחמת מזימה שהם רוקחים – הקצב משתנה: המתח מעמיק, אנו מצליחים לחבב ולהיטיב עוד את היכרותנו עם קוליה ולב וגם להכיר גם את הדמות השלישית המשמעותית והצלע הנשית בחבורה – ויקה, פרטיזנית וצלפית ג'ינג'ית חדת עין וחסרת מורא שמעורבותה משפיעה על מהלך האירועים.
הדבר היחיד שהיה מיותר בעיני היה סיפור המסגרת שבו הסופר שומע את הסיפור מפי סבו, לב. נראה שצריך רציונל מאוד חזק לסיפור מסגרת כזה ואני לא בטוחה שכאן היה רציונל כזה. עם זאת, זהו ספר מצוין, חובט בקישקע וחודר ללב: מהר מאוד אכפת לנו מה יעלה בגורלם של לב, קוליה וויקה שתוך ימים ספורים בלבד הופכים מזרים גמורים לחברים בלב ובנפש, על אף השוני הרב כל כך ביניהם. ומעבר לכך, זהו ספר על הזוועות המיותרות ועל חוסר ההיגיון הנורא שבמלחמה, נושא שככל הנראה לעולם לא ינוס לחו.
