איריס לביא
על עצמות המתים, אולגה טוקרצ'וק
מתרגמת: מרים בורנשטיין
אחוזת בית
263 עמודים
במוקד הספר ינינה דושייקו, אשה מבוגרת ואקסצנטרית שגרה בכפר נידח על גבול פולין-צ'כיה. לאחר שהייתה מהנדסת גשרים בעברה, כעת היא מלמדת את הילדים בבית הספר אנגלית ובחורף שומרת על בתים של תושבים שנטשו את הכפר הקפוא וישובו אליו בקיץ. בזמנה הפנוי היא מתרגמת את שיריו של ויליאם בלייק עם תלמיד שלה לשעבר ועורכת מפות אסטרולוגיות לכל מי שהיא מכירה. אין לה קשרים חברתיים רבים, היא אוהבת טבע ובעלי חיים, יש בפיה כינוי לכל אדם והיא אוחזת בתיאוריות משונות על תופעות ונושאים מגוונים.
אלא שבשלב מסוים השכן שלה ספק נהרג ספק נרצח ומנקודה זו הולכת ונפתחת שורת רציחות בכפר. הרצח מזעזע את התושבים המעטים וינינה מפתחת תיאוריה על הרציחות, דוחקת במשטרה לפענח אותן ואף מנסה לקחת בהן חלק, עד הסוף שהוא מפתיע, מריר אבל גם אופטימי.
זהו הספר הראשון של סופרת פולניה שאני קוראת והעלילה, התיאורים והקצב שונים מאוד ממה שאנחנו רגילים לקרוא. העלילה מקורית מאוד ומיוחדת, הקצב איטי ועל אף שיש שורת גוויות בספר דומה שכמעט שום דבר לא קורה ושדברים נשארים סטטיים.
דומה שכוונתה העיקרית של הסופרת לתאר דמות ייחודית וחריגה שאוהבת בעלי חיים בכל ליבה ומוכנה להגן עליהם בכל כוחה ובכך לקרוא תיגר על יחס האדם לטבע באופן כללי, אבל בגלל הקצב האיטי, הקושי לפתח הזדהות עם רוב הדמויות (כולל ינינה עצמה) והפענוח המעט מאכזב לתעלומה, יש פה החמצה מסוימת.
