איריס לביא
כיסא פנוי, ג'יי קיי רולינג
ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד
558 עמודים
אני מודה שמשום מה, אולי בשל שמו של הספר, חשבתי לתומי שמדובר בספר מתח והסתקרנתי מאוד לקרוא אותו. אז לא, זה לא ספר מתח כלל על אף שכל עמוד כמעט מושך להפוך לעמוד הבא ולהמשיך לקרוא.
בעיירה הקטנה, המנומנמת והפיקטיבית פגפורד פורשת רולינג עלילה רבת משתתפים על אנגליה של היום. היא חולשת על לא פחות מ- 20 דמויות עיקריות ועוד כ- 10 דמויות משניות שביחד אכן יוצרות את רקמת העיירה ושיכון העוני הצמוד אליה, מבלי ליפול כמעט אף לרגע אחד של שעמום או חולשה.
הספר מתחיל עם מותו של חבר מועצת פגפורד ממפרצת מוחית שמותו מעורר מלחמה כמעט חסרת מעצורים על מקומו שנותר פנוי במועצת העיר שהיא גם מלחמה שמנהלים חברי המועצה נגד או בעד סיפוחו של שיכון העוני מוכה ההזנחה והסמים לעיירה.
בתוך כך אורגת רולינג, בלשון שחלקה פיוטית וחלקה ריאליסטית ודוקרת, שפע של מלחמות גדולות וקטנות – מלחמות של נשים ובעלים בדמות אלימות ביתית ונישואים אומללים, מלחמות בין ילדים והורים בדמות הורות מזניחה ומרד נעורים שהולך צעד אחד רחוק מידי, מלחמת הישרדות נגד החיים עצמם בדמות של חיי עוני משוועים, עבריינות ונרקומניות, מלחמת מעמדות בין מעמד הביניים השבע והמדושן לבין המעמד הנמוך המתקשה לשרוד, מלחמות של אדם נגד עצמו ונגד חולשותיו ועוד ועוד – אף אחד לא נותר נקי בקרבות היומיומיים האלה כשאלה שמשלמים את המחיר הכבד מכולם, כמובן, שייכים לאוכלוסיות המוחלשות ביותר.
מסתבר שאין כמו אנגליה על כפריה ועיירותיה המנומנמים לטוות עלילות, להסתיר ולחשוף סודות ושלדים ולשמש רקע לסיפורים, ולא רק סיפורי מתח, לא רק עבור אנגלופילים כמוני, ומסתבר שגברת הארי פוטר יודעת מה שהיא עושה ומיטיבה לכתוב גם סיפורים ריאליסטיים ונוקבים ולא רק סיפורי פנטזיה. למרות הריחוק המכוון שעליו שומרת רולינג לאורך מרבית הספר, מצאתי את עצמי עם דמעות בעמודים האחרונים.
