לרדת מהשביל, צח אורי
ספרי ניב
135 עמודים
גילוי נאות: זה ספר שנשלח אלי, שלא לסקירה, על ידי המחבר שהתרגש מפוסט שכתבתי על בני היקר שמאובחן על הרצף.
ספר קטן, נחמד וצנוע על שני חברי ילדות שלא ניתנים להפרדה עד בגרותם, הסוד שעומד ביניהם והחיים שמושכים כל אחד מהם לכיוון אחר.
דורון וגיא גדלים בקיבוץ ומבלים את כל זמם ביחד – ביחד מבצעים מעשי קונדס, בורחים מהבית, מבלים שעות ביחד, עוברים את גיל ההתבגרות, ואפילו השירות הצבאי אותו הם ממלאים בנפרד – אינו מצליח להפריד בניהם. רק משהם מתבגרים, הסוד המעיק הזה מרחיק ביניהם והורס את החברות האמיצה וארוכת השנים. מי שמחזיר אותם זה לחיי זה במידה מסוימת הוא בנו של גיא המאובחן על הרצף האוטיסטי שבדרך טבעית ולא מובנת, דורון מצליח להתחבר אליו ולתקשר איתו בקלות – אלה היו גם כמובן הקטעים שהצליחו לסחוט ממני דמעות.
הספר נפתח ומסתיים בטיול שהשניים עורכים במדבר – טיול שלא צולח יפה – האם חברותם תשרוד את הטיול ואת הסכנות הטמונות במדבר?
הספר קצר ונקרא במהירות והוא יותר נובלה מאשר רומן, אבל אני חושבת שהוא דווקא טומן בחובו סיפור שניתן היה לפתח לרומן ארוך ואפקטיבי הרבה יותר. מצד שני, דווקא בגלל שהוא צנוע ולא יומרני, הוא קל מאוד לקריאה.